אריה,
מאמר שהתפרסם השבוע בעיתון LANCET על התועלת בטיפול מוקדם בטרקליר בחולים המסווגים כקלאס 2 מבחינה תפקודית, וכן מאמר המערכת בנושא.
- מדובר במחקר המבוקר הראשון שכלל אך ורק חולים המסווגים בקלאס תפקודי 2, עם יכולת הליכה ממוצעת לפני טיפול של כ 430 מ'.
- מחציתם טופלו בטרקליר במינון המקובל, ומחצית קיבלו טבלייה זהה במראה, ללא השפעה תרופתית (אינבו).
- טרקליר הדגים שיפור משמעותי בתנגודת הריאתית ( מדד הנבדק בצנתור לב ימין), וגם שיפור משמעותי בזמן להחמרה קלינית, ( מדד חשוב ביותר המשלב מדדים אחדים - אשפוז בגלל החמרה, צורך בהוספת פלולן, צורך בהשתלה, מוות).
- הודגם גם שיפור במרחק ההליכה בשש דקות, אך מלכתחילה, מדובר בחולים בקלאס 2 אמיתי, כלומר, לפני טיפול מרחק ההליכה הממוצע הוא כבר גבוה ואין הרבה מקום לשיפור במדד הזה.
- הודגם גם שיפור באיכות החיים בחולים שטופלו בטרקליר.
- מבחינת הבטיחות- שכיחות תופעות הלוואי דומה בשתי הקבוצות (טרקליר ואינבו).
- המסקנה היא שללא טיפול מתאים, החולים מתדרדרים, גם אם הם כרגע במצב קל, לכן יש חשיבות עצומה לטיפול מוקדם.